בתחילה הייתי נוהג לומר שאני מצונן כשהיו לי טיקים של נחירות ואחר כך כשילדים היו מחקים אותי או מורות היו מבקשות ממני להיות בשקט בזמן מבחנים התחלתי להרגיש שאני לא מצליח לעצור את הקולות או התנועות גם אם אני מאוד רוצה.

​

לאחר שאבחנו אצלי את הטורט הבנתי שאני לא היחיד אבל הבנתי שאין הבנה מלאה למהי תסמונת הטורט. רוב הסביבה לועגת, מרחמת או מצפה מבעל הטורט להתאמץ בעוד הוא לא מפעיל את הטיקים בכוונה.

​

בשלב מסוים החלטתי לכתוב לעצמי במחברת כל מיני חוויות שחוויתי מהסביבה הרחוקה או הקרובה לי. הכתיבה עזרה לי להתמודד. לאט לאט החלטתי שאני רוצה לפרסם את הדברים כדי שאוכל לעזור לעוד ילדים כמוני. הכתיבה עזרה לי להבין שהתסמונת היא הייעוד שלי והדרך שלי להוביל לשינוי והבנה !

​

בספר תמצאו איורים תואמים שצייר אחי.

​

רוצה ביותר שהספר יגיע לכמה שיותר אנשים וילדים ויגרום להבנה של מהי תסמונת טורט. אני מאמין שהבנה יכולה להוביל לשינוי ביחס ובהתמודדות.

​

הספר תורגם לאנגלית ולערבית.